Application Programming Interface) API) הוא ממשק המאפשר לתוכנות שונות להתחבר ולתקשר זו עם זו.
זהו אוסף של פרוטוקולים, כלים והגדרות שנועדו לאפשר שימוש בפונקציות של יישום אחר בצורה מאובטחת ומבוקרת, מבלי לגשת ישירות לקוד המקור של היישום.

 

ההיסטוריה של ה-API

רעיון ה- API נולד לראשונה בשנות ה-60, כאשר המחשבים החלו לשמש לא רק לחישובים בסיסיים ופשוטים, אלא גם לניהול מערכות מורכבות.

באותה תקופה, ה-API שימש בעיקר לתקשורת בין פונקציות בתוך תוכנה אחת או בתוך מערכת הפעלה.

כאשר פותחו מערכות הפעלה מתקדמות יותר בשנות ה-80, API הפך למרכיב קריטי המאפשר לתוכנות חיצונית להתממשק עם מערכות ההפעלה, ולהשתמש בשירותים שלהן.

בשנות ה-90 וה-2000, עליית האינטרנט הביאה לפיתוח APIs מבוססי רשת כמו SOAP ו-REST. בשנת 2010, חברות שונות, כמו Google ו-Meta, פתחו APIs אשר העניקו גישה ליכולות ולנתונים של הפלטפורמה שלהן. 

כיום, API מהווה מרכיב קריטי בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, וממשיך להתפתח. 

 

כיצד API פועל

API מגדיר את הדרך שבה תוכנה מבקשת שירותים מיישום אחר ומגדיר את המידע שצריך לעבור בין שני היישומים.

לדוגמה, אם יישום מסוים רוצה לקבל נתונים מיישום אחר, הוא ישלח בקשה ל-API של היישום השני.

ה-API יעבד את הבקשה ויחזיר את התוצאה ליישום ששלח את הבקשה.

 

הפעולות המרכזיות ש-API מבצע

• שילוב בין מערכות – API מאפשר לשתי מערכות תוכנה שונות, אשר כל אחת מהן פותחה בנפרד, לפעול יחד. 
• גישה לשירותים חיצוניים – חברות כמו Google, Facebook ו-Twitter מספקות API-ים המאפשרים למפתחים להתחבר לשירותים שלהן, כגון מפות, נתוני מדיה חברתית, ונתוני מיקום.
• אוטומציה של תהליכים – API מאפשר לבצע אוטומציה של תהליכים עסקיים. 
• העשרת יכולות תוכנה – ניתן להשתמש ב-API כדי להרחיב את פונקציות התוכנה שלהם באמצעות שילוב של תכונות מתוכנות אחרות.

 

סוגי ה-API הקיימים הינם

• API פנימי – מיועד לשימוש פנימי בתוך הארגון בלבד. הוא אינו נגיש למשתמשים חיצוניים ותפקידו לחבר בין מערכות פנימיות שונות של הארגון.
• API ציבורי – פתוח לשימוש על ידי מפתחים חיצוניים. לדוגמה, Google Maps API זמין למפתחים אשר מבקשים לשלב מפות ביישומים שלהם.
• API שותפים – מיועד לשימוש על ידי שותפים עסקיים של הארגון, גישה זו בדרך כלל מנוהלת ובעלת מגבלות מסוימות.
• API מבוסס ענן – מאפשר גישה לשירותי ענן, כגון אחסון מידע או ניתוח נתונים. 

 

 

ארכיטקטורות וטכנולוגיות של API

API יכול להיות בנוי במגוון ארכיטקטורות, כאשר כל אחת מהן מותאמת לשימושים שונים ומבוססת על טכנולוגיות ספציפיות.
להלן תיאור מפורט של הארכיטקטורות הנפוצות ביותר:

• Simple Object Access Protocol) SOAP) SOAP)
  הינו פרוטוקול המבוסס על XML ומשמש לתקשורת בין תוכנות שונות. הוא נועד להעביר הודעות בצורה מאובטחת ואמינה בין לקוח לשרת.
  SOAP פועל בעיקר על פרוטוקולים כמו HTTP או SMTP, ומציע כלים מתקדמים כמו אבטחה ותיאום עסקאות.
  למרות שהוא נחשב לפרוטוקול "כבד" בגלל המורכבות של XML, הוא עדיין נפוץ בתחומים הדורשים אבטחה גבוהה, כמו בנקאות.

 

• Representational State Transfer) RESTful)
  RESTful הינו ארכיטקטורה המשמשת להעברת מידע המבוסס על פרוטוקול HTTP.
  הוא קל לשימוש ובעל גמישות, ומבוסס על עקרונות שונים, כגון שימוש ב-URI לניתוב, ושיטות HTTP כמו GET, POST, PUT ו-DELETE.
  ב-RESTful API משתמשים בדרך כלל בתבניות JSON או XML להחזרת נתונים.
  הוא הפך לפופולרי בעקבות הפשטות והמהירות שלו, דבר המאפשר לספק שירותי API המתאימים למגוון רב של אפליקציות.

 

• GraphQL
  GraphQL הינה שפת שאילתות API שפותחה על ידי חברת Meta, המאפשרת למפתחים לבקש בדיוק את הנתונים שהם צריכים.
  במקום לגשת למספר נקודות קצה שונות ב-API כמו בשיטות אחרות, GraphQL מציע נקודת קצה אחת שממנה ניתן לבקש נתונים באופן גמיש ומותאם אישית.
  היכולת לבקש רק את הנתונים הדרושים מפחיתה את העומס על הרשת ומשפרת את ביצועי האפליקציה,
  מה שהופך את GraphQL לכלי חזק במיוחד במצבים שבהם יש צורך בשאילתות מורכבות ונתונים רבים.

 

• Google Remote Procedure Call) gRPC)
  gRPC הינו פרוטוקול אשר פותח על ידי חברת Google, המתבסס על HTTP/2 ומספק ביצועים גבוהים מאוד.
  הוא מאפשר תקשורת דו-כיוונית בין לקוח לשרת וקריאה לפונקציות בשפות תכנות שונות בצורה קלה ויעילה.
  gRPC מתאים במיוחד לשימוש בתוך ארגונים גדולים, שבהם יש צורך בתקשורת מהירה ותמיכה במגוון שפות תכנות.

 

• WebSocket
  WebSocket הוא פרוטוקול המאפשר תקשורת דו-כיוונית בזמן אמת בין לקוח לשרת.
  הוא פועל על גבי פרוטוקול HTTP, אך ברגע שהחיבור נוצר, הוא מאפשר לשני הצדדים לשלוח ולקבל הודעות במקביל.
  WebSocket מתאים לשימוש במצבים בהם נדרש עדכון רציף של נתונים בזמן אמת.

 

• Webhook
  Webhook הוא מנגנון המאפשר לתוכנה לשלוח נתונים או להפעיל פונקציות לביצוע פעולות במערכת אחרת באופן אוטומטי, כאשר מתרחש אירוע מסוים.
  במקום לשלוח בקשות באופן מתמיד כדי לבדוק אם אכן התרחשו שינויים, Webhook שולח בקשה לכתובת URL מוגדרת כאשר מתרחש שינוי מסוים, כמו עדכון במערכת או יצירת רשומה חדשה.
  Webhook הינו פשוט ליישום, חסכוני במשאבים, ומשמש לרוב לשילוב בין יישומים ושירותים חיצוניים.
  

 

חשיבות API בפרויקטים העוסקים בתחום מערכות מידע

בפרויקטים העוסקים בתחום מערכות מידע, API מהווה מרכיב מרכזי המאפשר למערכות שונות לתקשר בצורה פשוטה ויעילה.

הוא מאפשר אינטגרציה בין מערכות קיימות לשירותים חיצוניים ומקל על ביצוע שדרוגים והרחבות.

 

לסיכום, API הוא כלי חשוב מאוד בפיתוח תוכנה. הוא מאפשר לתוכנות שונות לעבוד יחד, לשלב שירותים שונים, ולבצע תהליכים באופן אוטומטי.
API מסייע בהרחבת יכולות ביצועים של תוכנות שונות והופך את מערכות הארגון לגמישות ונוחות יותר לשימוש.